החלטה בתיק בש"פ 5318/13

א.             ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט עיילבוני) במ"ת 53802-06-13 מיום 10.7.13, שבמסגרתה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. עניינה של הפרשה עבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר לביצוע פשע והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

רקע

ב.             כנגד העורר, יליד 1964, ושניים נוספים הוגש כתב אישום (ת"פ 53751-06-13) המייחס להם עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיפים 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג 1973; החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים; קשירת קשר לביצוע פשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; והסתייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961.

ג.       כנטען בכתב האישום, ביום 12.6.13 או בסמוך לו קשרו הנאשמים קשר לפיו יקבלו הנאשמים 1 ו-2 סמים מהעורר. נטען, כי ביום 12.6.13 בסמוך לשעה 2300, יצאו הנאשמים 1 ו-2 מטבריה ברכבו של הנאשם 1 לכיוון פתח תקוה, תוך עצירה ביבנאל להחלפת רכבם, וזאת כדי לפגוש את העורר. כן נטען, כי בסמוך לשעה 0100 הגיעו השניים למקום המפגש בפתח תקוה, שם העביר להם העורר, שהגיע למקום ברכב מסוג סוזוקי, 905 כדורים של סם מסוכן מסוג MDMA (להלן הסמים). נאשמים 1 ו-2 נסעו מהמקום ונעצרו כשהסמים ברשותם בסמוך למחלף אליקים. העורר נעצר ביום 16.6.13. בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

החלטת בית המשפט המחוזי

ד.       בית המשפט המחוזי קיים דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, במסגרתו נשמעו טענות הצדדים. ביום 10.7.13 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של העורר והנאשם 1 עד תום ההליכים נגדם. בית המשפט קבע, כי הראיות במקרה דנא הן רובן ככולן ראיות נסיבתיות, אשר יש בהן כמכלול פוטנציאל להרשעת העורר בעבירות המיוחסות לו, וכי "אין מניעה ללמוד מראיות שכולן ראיות נסיבתיות על מעורבותו לכאורה של נאשם בעבירות המיוחסות לו, לצורך שלב המעצר עד תום ההליכים, אם אלה מצטרפות לכדי מסכת של ראיות לכאורה שיש בהן סיכוי סביר להרשעה". עיקר התשתית הראייתית נסמך על דו"חות מעקב שנערכו במהלך האירוע. בית המשפט ציין, כי אמנם העורר לא זוהה על-ידי המעקב, אולם ישנן ראיות לכאורה שהוא מחזיק ועושה שימוש ברכב הסוזוקי שנצפה בנקודת המפגש, כך שהדבר קושר אותו לעסקת הסמים מושא כתב האישום; צוין, כי "ישנן ראיות לכאורה כי רכב הסוזוקי שנצפה באירוע מצוי בהחזקתו ומשמש אותו, כך שגם אם לא זוהה באופן ישיר בדו"חות המעקב, הרי שיש די ראיות הקושרות אותו לאירוע, בהינתן העובדה שמי שנהג ברכב הסוזוקי הוא הגורם שהעביר חבילה לידי יושבי רכב הטיוטה דרך החלון הצמוד לנהג". כן צוין, כי העורר נמצא כמי שעונה באופן חלקי על תיאורו של נהג רכב הסוזוקי, שכן הוא בעל מבנה גוף רגיל ושיערו מקריח. צוין, כי רכב הסוזוקי חנה בסמוך לביתו של העורר, והובהר שבמספר הזדמנויות נהג העורר לעשות שימוש ברכב. כך גם ברכב נמצאו כרטיסי טיסה על שם העורר וכן כלי שבתוכו אדולן, השייך לו. כן, צוינו שתי שיחות טלפון שבוצעו בשעות 2343 ו-0100, בין הטלפון הנייד של נאשם 1 לטלפון הנייד של אשת העורר, הקושרות בין העורר לנאשם 1. הודגש, כי "לכל התמיהות שנמצאו בחקירת העורר ביחס לשאלת החזקתו ברכב, לא נמצאו תשובות סבירות ומתקבלות על הדעת במהלך חקירותיו", וכי העורר התחמק ממתן תשובות ולעתים שתק בחקירותיו, באופן הפועל לחובתו ומחזק את משקלו של הזיהוי החלקי. בית המשפט קבע, כי משקלן של הראיות יתברר במסגרת ההליך העיקרי, ולא בשלב המוקדם של בחינת קיומה של תשתית ראייתית לכאורית, וכי אין בעובדה שלא נמצאו ראיות פורנזיות הקושרות את העורר לסמים, כדי לגרוע מן המסקנה בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורית במקרה דנא, שהרי בשלב זה, כפי שצוין, "על בית המשפט להתמקד במה שיש בחומר החקירה שלפניו ולא במה שאין".

ה.       באשר לעילת המעצר ולחלופת מעצר נקבע, כי במקרה דנא התגבשה עילת מעצר סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, שכן מדובר בעבירות לפי פקודת הסמים, וכי "בית המשפט העליון עמד לא אחת על ההלכה לפיה עבירות של סחר בסמים מצביעות על מסוכנות רבה, אשר רק במקרים נדירים ויוצאי דופן ניתן להפיגה בחלופת מעצר". כן צוין, כי מדיניות משפטית מקובלת היא כי שחרורו של נאשם לחלופת מעצר בנסיבות אלה הוא בגדר חריג, שאינו מתקיים במקרה דנא. עוד צוין, כי לעורר עבר פלילי מכביד, הפועל לחובתו, וכולל עבירות אלימות, רכוש וסמים אשר מצביעות על מסוכנותו, במיוחד נוכח העובדה שחלפו אך חודשיים מאז שהודה והורשע בכתב אישום אחר המייחס לו עבירות של יבוא סם מסוכן, החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בית המשפט ציין בהחלטתו, כי אמנם ביחס לנאשם 2 הוחלט על עריכת תסקיר מעצר, אולם החלטה זו ניתנה לאחר שהודה בראיות לכאורה ובעילת מעצר נגדו, ואין בהחלטה זו משום הבעת דעה באשר להחלטה הסופית שתינתן בעניינו. נוכח האמור, קבע בית המשפט, כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו של העורר באמצעות חלופת מעצר, וכי אין לתת בו אמון.

הערר

ו.       כלפי החלטה זו הוגש (ביום 29.7.13) הערר הנוכחי שבגדריו נטען, כי שגה בית משפט קמא שעה שקבע כי יש בראיות הלכאוריות שנאספו כדי להוות בסיס מספק למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בא כוח העורר טען לחולשתן של הראיות במקרה דנא, כך באשר לשיחות הטלפון בין העורר לנאשם 1, שלטענתו גם מפלט נתוני התקשורת עולה שאכן התקשר לנאשם 1, אך ללא מענה; לשימוש העורר ברכב הסוזוקי, ובגדרי זאת למהימנותו של יצחק בסו, לו שייך הרכב; לרציפות המעקב- נטען, כי אבד קשר בין העוקבים למושא המעקב מספר פעמים במהלך המעקב; לזיהוי ולתיאור החסר של מוסר החבילה לנאשמים 1 ו-2; לחסרונן של ראיות פורנזיות וחבילה העונה לתיאור שנמסר בדו"חות המעקב. כן נטען, כי שגה בית משפט קמא שעה שלא בחן חלופת מעצר לעורר, באופן המפלה בינו לבין נאשם 2.

ז.        בדיון בפניי הוטעם, כי אין ראיה ישירה  הקושרת את העורר לאירוע האמור. נטען, כי עברו של העורר אינו כולל עבירות סחר בסמים. הוסף, כי עם כל החומרה הטמונה במעשים, לא נגרם נזק לציבור, וכי גם בכך יש להתחשב. בא כוח המשיבה הטעים, כי רכב הסוזוקי נמצא ליד ביתו של העורר ונמכר לו כחודש לפני כן. הוסף, כי נתוני התקשורת מצביעים על קשר שנוצר בין העורר לנאשם 1 בשעות האירוע, זאת בעוד העורר טוען, כי הוא אינו מכיר את הנאשמים האחרים. לאחר הדיון ביקש העורר לעדכן, כי לנאשם 2 אושרה חלופה (והפרקליטות הצהירה כי תערור).

 הכרעה

ח.        תחילה לקיומן של הראיות לכאורה. לאחר שבחנתי את תיק הראיות, נראה כי מקרה זה צולח את משוכת הראיות לכאורה. לפי הלכות בית משפט זה, בשלב הנוכחי של הדיון אין להידרש לבחינת מהימנות העדים ולמשקל הראיות. אין אנו עוסקים בהכרעת הדין. כפי שהטעים הנשיא ברק:

"קיים הבדל מהותי בין 'ראיה לכאורה' הדרושה למעצר עד תום ההליכים לבין 'ראיה רגילה' (או 'ראיה מוחלטת') הדרושה להרשעה או לזיכוי. 'ראיה לכאורה' היא מטבעה ראיה גולמית. היא טרם עברה את כור ההיתוך של ההליך הפלילי. אין כל אפשרות להכריע על פיה את אשמתו או את חפותו של נאשם... מהותה של הראיה לכאורה היא אפוא בפוטנציאל ההוכחתי הטמון בה. פוטנציאל זה יוצא מהכוח אל הפועל במהלך ההליך השיפוטי, לאחר חקירה ראשית ונגדית ולאחר קביעת אמינות ומשקל. הראיה ה'רגילה' אשר תישלף מהראיה לכאורה תיבחן על-פי מידת ההוכחה הדרושה במשפט הפלילי להוכחת אשמה או חפות, כלומר, הדרישה שהאשמה תוכח מעל לכל ספק סביר. כל עוד אנו מצויים בשלב הלכאורי, בחינה שכזו אינה נעשית ואינה יכולה להיעשות. הראיה לכאורה נשארת ראיה גולמית" (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 143 (1996).

ט.        קיימות ראיות הקושרות את העורר לרכב הסוזוקי שנצפה בדו"חות המעקב, ושהיה מעורב בעסקה. כך חברו של העורר, רפאל גווילי, מסר כי העורר עשה מידי פעם שימוש ברכב הסוזוקי של יצחק בסו (הודעה מיום 21.6.13, עמ' 3, ש' 11). בחקירתו של יצחק בסו מיום 19.6.13 מסר כי מכר לעורר את רכב הסוזוקי, אך הבעלות ברכב לא הועברה על שם העורר (הודעה מיום 19.6.13, עמ' 2, ש' 16-15). כאשר נשאל על כך העורר, השיב: "אין לי מה להגיד" (הודעה מיום 19.6.13, עמ' 2, ש' 8). ברכב נמצאו פריטים שאין חולק שהם שייכים לו (כגון כרטיסי טיסה וכלי שבתוכו אדולן). הרכב נמצא חונה ליד ביתו של העורר, והסברו של יצחק בסו כי השאיר את הרכב ליד בית העורר ונסע לעבודתו, נמצא לא מהימן (ראו מזכר השוטר אלי מלכה מיום 19.6.13). כמו כן מנתוני התקשורת עולה, כי העורר קיים שיחת טלפון עם הנאשם 1, כאשר הלה נסע עם הנאשם 2 לפתח תקוה, זאת חרף טענתו של העורר כי אינו מכירו (הודעה מיום 19.613, עמ' 4, ש' 103). יוטעם בהקשר זה וביחס לטענת העורר,  כי אין נפקא מינא אם שוחחו אם לאו, כדי ללמד על קשר ביניהם. דומה, כי ראיות אלה בהצטברן מקימות תשתית לכאורית מספקת למעצר עד תום ההליכים; גם אם עוצמתן, בהיותן ראיות נסיבתיות, אינה ברף הגבוה ביותר, היא כוללת די רכיבים המטים את הכף.

י.        בית משפט זה קבע לא אחת, כי כאשר עסקינן בעבירות סמים, שלגביהן חלה חזקה סטטוטורית מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים, גדל החשש שאין בכוחו של מעצר בית להפיג את המסוכנות הנשקפת מן הנאשם (בש"פ 6619/00 עמאר נ' מדינת ישראל (לא פורסם;2000); בש"פ 5309/05 צמח נ' מדינת ישראל (לא פורסם; 2005); בש"פ 10255/03 קסטוריאנו נ' מדינת ישראל (לא פורסם; 2004). ואולם, כל מקרה לנסיבותיו; על מעצר מאחורי סורג ובריח יוחלט בהיעדר חלופה העשויה להפחית סיכון. מעשי העורר חמורים, וגם עברו הפלילי מקשה עד מאוד ליתן בו אמון; בצקלונו הרשעות קודמות בתחום הרכוש, הסמים והאלימות. חודשיים בלבד טרם מעצרו בתיק דנן הורשע - כאמור - בעבירות של יבוא סם מסוכן, החזקת סם מסוכן והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בנסיבות נראה כי אין מקום לחלופה. עם זאת כדי שהראיות ייבחנו בהקדם, ולמיטב בדיקתנו (כפי שעולה ממערכת נט-המשפט) נקבעו שני מועדי הוכחות בחודש אוקטובר,  על הצדדים לפעול להחשת המשפט ולקביעת מועדים נוספים.

י"א.     אין בידי איפוא להיעתר למבוקש.

           ניתנה היום, ל' באב תשע"ג (6.8.2013).